החלטה בתיק בר"ע 898/05

 לפני בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בירושלים (כב' הרשמת ס' פרושאור-אבגי) בתיק הוצל"פ 8-02-20807-03 מיום 19.7.2005, לפיה אושרה בקשתו של הזוכה בתיק למכור את מכסת הביצים לייצור של מבקש 2 על-ידי כונס נכסים. וכן בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בירושלים (כב' הרשם נ' פלקס) מיום 4.8.2005 לפיה נדחתה בקשתו של המבקש 1 למנוע את מכר מכסת הביצים לייצור של המבקש 2 על-ידי כונס הנכסים.

הרקע העובדתי

1.         לפני למעלה משלוש שנים נפתחו הליכי הוצאה לפועל נגד מבקש 2, אשר במסגרתם הוטל עיקול על נכסיו. ביום 7.12.2004 הוטל עיקול על מכסת הביצים לייצור של מבקש 2, אשר נרשם בספרי המועצה לענף הלול ביום 19.12.2004 לטובת הזוכים, הם המשיבים 1 ו-2 בהליך שלפני.

בין המבקש 1 למבקש 2 נחתם ביום 30.12.2004 הסכם שכירות המעביר את מכסת הביצים לייצור למבקש 1 למשך שנתיים, וזאת תמורת 18,000 ש"ח (להלן: "הסכם השכירות").

ביום 5.5.2005 מונה כונס נכסים למכסת הביצים לייצור, הוא בא כוחם של המשיבים 1 ו-2 בהליך זה, לצורך פירעון חובו של מבקש 2 לטובת המשיבים 1 ו-2. מכוח הסמכתו, מצא כונס הנכסים קונה לזכות מכסת הביצים לייצור, היא המשיבה 5 בהליך זה, תמורת סך של 196,000 ש"ח.

ביום 19.7.2005 אישרה ראש ההוצאה לפועל, כב' הרשמת ס' פרושאור-אבגי, את בקשתו של כונס הנכסים למכירת מכסת הביצים לייצור.

ביום  4.8.2005 הוגשה לראש ההוצאה לפועל, כב' הרשם נ' פלקס, בקשה להבהרת ההחלטה בעניין זכויות צד ג' על-ידי המבקש 1. ראש ההוצאה לפועל קבע כי המכר שבוצע על-ידי כונס הנכסים מכוח העיקול שהוטל, גובר על זכות השכירות הנטענת על-ידי המבקש 1.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.

טענות המבקשים

2.         לטענת המבקשים נפסקה הלכה בבית המשפט העליון הקובעת, כי מכסת ייצור חקלאית הינה זכות שלא ניתן למוכרה או לעקלה במובנה הקלאסי של הקניית בעלות, אלא ניתן רק לעקל את התקבולים המתקבלים ממכירתה, במידה ובעליה של הזכות החליט לניידה.

עוד טוענים המבקשים, כי ובמידה ויאושר הסכם המכר לטובת המשיבה 5, משמעות הדבר תהיה ביטול זכות השכירות העומדת למבקש 1, ואשר קדמה בזמן להסכם המכר.

בקשתם של המבקשים הינה לבטל את החלטות ראש ההוצאה לפועל, נשוא בקשתם זו, ולקבוע כי הזכות לייצור מכסת ביצים של המבקש 2 איננה זכות הניתנת למכירה, וכן מבקשים הם להורות כי כינוס הנכסים יחול על דמי השכירות בלבד.

לחילופין, מבקשים הם לקבוע כי בתחרות בין הזכויות גוברת זכותו של המבקש 1 לשכירות על זכות המכר של כונס הנכסים.

טענות המשיבים 1 ו-2

3.         המשיבים 1 ו-2 טוענים, כי יש לדחות על הסף את הבקשה, וזאת משום שהיה צריך להגיש את הבקשה נגד כונס הנכסים, אשר יש לו מעמד סטטוטורי בבקשה.

עוד טוענים המשיבים 1 ו-2, כי הבקשה נשוא הליך זה שונה ואף עומדת בסתירה לבקשה שהוגשה לראש ההוצאה לפועל, זוהי סיבה נוספת לדחייתה של הבקשה על הסף.

לטענת המשיבים 1 ו-2 אין להחיל במקרה שלפנינו את ההלכה שנקבעה בע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, פ"ד(3) 577 (להלן: "הלכת זנד או פרשת זנד") עליו הסתמכו המבקשים, שכן נסיבות המקרה שונות הן.

המשיבים 1 ו-2 טוענים כי מכסת הביצים לייצור נמכרה כדין למשיבה 5, בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר שילמה את מלוא התמורה בגינה, ועל כן יש להעביר את מכסת הביצים לייצור על שמה על-פי הוראות הדין.

בנוסף, טוענים המשיבים 1 ו-2 כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב, וניסו בהסכם השכירות ביניהם להבריח את מכסת הביצים לייצור, זאת לאחר שהיה ידוע להם כי הוטל עיקול על הזכות. ראיה לכך היא שהשכרת הזכות לא נרשמה בפנקסי מועצת הלול כנדרש.

זאת ועוד, טענו המשיבים 1 ו-2 כי האינטרס של החייב בגביית החוב גובר הן על האינטרס של המבקש 1 והן על הנזק, ככל שיגרם למבקש 1, וזאת גם אם יהיה צורך להשמיד את להקת העופות שבבעלותו. הנזק שיגרם למבקשים באם לא תבוטל עסקת המכר קטן בהרבה מהנזק שיגרם לזוכים ו/או למשיבה 5, אשר רכשה את הזכות למכסת הביצים כדין ובתום לב, באם תבוטל עסקת המכר.

לסיום טענו המשיבים, כי מדובר בבקשה קנטרנית וטורדנית, שכל מטרתה היא ניסיון להבריח נכסים ולהתחמק מתשלום חובות לנושים, ועל כן דינה להידחות על הסף, וכן מבקשים הם לחייב את המבקשים בהוצאות לדוגמא.

טענות המשיבים 3  ו-4